להלן עשרת השאלות הנפוצות ביותר הנשאלות באתר:

נקודת המוצא היא שהחזקת סכין (או אגרופן) מחוץ לביתך הינה בגדר עבירה פלילית, אלא אם הצלחת להוכיח כי ההחזקה הינה למטרה כשרה.

בפסיקת בתי המשפט נקבע כי ככלל "שכחה" או סיבות ערטילאיות אחרות מסוג זה, אינן מספיקות לצורך הוכחת 'מטרה כשרה' להחזקת הסכין ואולם ניתן למצוא שורה של מקרים בהם זוכו למשל בעלי מלאכה שונים, אשר נשאו ברכבם את כלי עבודתם ובהם סכין.

נקודה נוספת שחשוב להכיר, היא שבמקרה בו מדובר בסכין מתקפלת, שאורך להבה עד עשרה סנטימטרים ושלא ניתן לקבעה (כלומר שאינה מתקבעת כשהיא פתוחה וניתן לקפלה מבלי לשחרר קפיץ או אמצעי אחר), הרי שמדובר באולר.

ומה דינו של אולר בשונה מסכין?

במקרה של החזקת אולר ובשונה מהחזקת סכין, נקודת המוצא המשפטית של המחזיק טובה יותר, שכן ההנחה היא שההחזקה הינה למטרה כשרה ועל התביעה להוכיח את ההיפך.

בכדי להשלים את התמונה, חשוב לזכור – ההנחה המקלה עם מחזיק אולר לעומת מחזיק סכין, אינה חלה כאשר המחזיק מצוי באחד משורה של מקומות המפורטים בחוק ובהם מוסדות חינוך, מקומות בילוי שונים, מקומות בהם נערכות תחרויות ספורט כיוצא באלה.

במידה ונמצא על גופך או בכליך סכין או אגרופן, כל אמרה שתיאמר מפיך עלולה להקשות מאוד על נקיטת קו הגנה, אשר עשוי יהיה להוביל לזיכויך ומשכך חשוב ביותר להיוועץ עם עורך פלילי מיד ובהזדמנות הראשונה.

פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי קנאביס הינו חומר המוגדר כ"סם מסוכן" ובהיותו כזה, חל לגביו איסור שימוש או החזקה, אלא אם ניתן לכך רישיון כדין.

קיימות כיום מחלות המצויות ברשימת המחלות המאושרות לקבלת רישיון להחזקה ושימוש בקנאביס רפואי, אולם קיימות מחלות רבות אשר אינן מצויות ברשימה.

בעבר ניתן הרישיון לסובלים ממספר מחלות מצומצם ביותר ובכללן נשאי נגיף האיידס, חולי סרטן וחולי קרוהן. כיום הרשימה הורחבה ויותר אנשים זכאים לקבלת הרישיון.

ניסיון להשגת הרישיון ללא ליווי מקצועי, הופך את התהליך שממילא אינו פשוט, לקשה ומסובך עוד יותר.

משרדנו מלווה לקוחות הזקוקים לרישיון להחזקה ושימוש בקנאביס רפואי ובעל ניסיון רב בתחום.

הטיפול בלקוחותינו בליווי בדרך לקבלת הרישיון להחזקה ושימוש בקנאביס כולל ייעוץ ויד מכוונת כבר מהשלבים הראשוניים של התהליך, דרך התנהלות אל מול משרד הבריאות והגורמים הרפואיים הרלוונטיים ועד לשלב קבלת הרישיון.

על פי הקבוע בחוק, הותרת ילד בטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, באופן שמעמידו בסכנה או פגיעה ממשית, הינה עבירה פלילית, אפילו אם הדבר נעשה ברשלנות.

להשלמת התמונה, בטרם מלאו לילד שש עשרה שנים, החובה המוטלת אינה מסתכמת בהשגחה ראויה ומוטל על המשגיח גם לספק לילד מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים הדרושים לשמירת שלומו ובריאותו.

למען הסר ספק, ההוראה תקפה גם לאחר שמלאו לילד שש עשרה שנים, אם אותו "מושגח" אינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו.

נקודת המוצא היא שאסור למי שאינו צד לשיחה, להקליט או להאזין לשיחה באמצעות מכשיר, אם לא קיבל את הסכמתם של אף אחד מבעלי השיחה ומי שעובר על איסור זה, מבצע לכאורה עבירה פלילית.

כלל זה נכון בין אם מדובר בשיחה בדיבור ובין אם בטלפון, בטלפון הנייד, בתקשורת ממוחשבת וכיו"ב.

ואולם, לכלל זה ישנם מספר חריגים, המתירים האזנה או הקלטה, אשר אסורה במצב רגיל, כך לדוגמה האזנת סתר לצורך מניעת עבירות, גילוי עבריינים, או למטרות הקשורות בביטחון המדינה.

אלו הם הכללים הבסיסיים בנוגע לאיסור על האזנת סתר, אך לכללים אלה קיימים חריגים ועיסוק בתחום דורש מומחיות בפרטי הפרטים של סביבת האזנת הסתר.

משום כך, אף במידה והינך סבור כי האזנה שאתה מתכוון לבצע היא חוקית, עדיין חשוב להתייעץ עם עו"ד פלילי שבקיא בתחום. לחלופין, במידה ונחשדת או הואשמת כי ביצעת עבירה מתחום האזנות הסתר, חובה להתייעץ באופן מיידי עם עו"ד פלילי הבקיא בנבכי התחום בכדי שיסייע לך בתהליך עוד מתחילתו.

מדובר בשאלה נפוצה והתשובה עליה מורכבת.

נקודת המוצא, היא שבכל מקרה, יהיו הנסיבות אשר יהיו, קיום יחסי מין עם נערה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אסורים בהחלט ומשמעותם אונס לכל דבר ועניין (ויודגש: אפילו אם הדברים נעשו ברצונה ובהסכמתה המלאה).

איסור נוסף הינו קיום יחסי מין על מי שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, אם הקטינה אינה נשואה ל"בועל".

יש לזכור, כי אפילו מקום שמלאו למושא היחסים שש עשרה שנים, עדיין חלים איסורים שונים לקיום יחסי מין עמו/ה, לרבות מין אוראלי / אנאלי, לדוגמה כאשר הדברים נעשים תוך ניצול יחסי מרות בעבודה או בשירות, או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות לפנוי למרות היותו נשוי או במהלך או בסמוך למתן טיפול נפשי למטופל/ת.

הטרדה מינית היא מונח כולל למגוון צורות התנהגות אשר המשותף להן הוא גרימת "אי נעימות" בעלת גוון מיני. הטרדה מינית יכולה לקבל ביטוי בצורות שונות של התנהגות כגון הצעות חוזרות בעלות אופי מיני לאחר שהוער למטריד כי המוטרד אינו מעוניין בהצעות, התייחסות חוזרת המופנית לאדם המתמקדת במיניותו כאשר המוטרד הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין באותה התייחסות, וכן התייחסות מבזה או משפילה המופנית למוטרד ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית.

יש לדעת כי גם באם אדם נסחט באיומים, כאשר המעשה שנדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני, ייחשב הדבר להטרדה מינית.

בנוסף, כאשר אדם עושה מעשה באדם באחר לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים שלא כדין, הרי שהוא עובר גם עבירה של הטרדה מינית.

על פי החוק, הכמות המקסימאלית לשתיית אלכוהול בטרם נהיגה הינה 240 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף, אולם בשל פסיקת בית המשפט, המשטרה אוכפת החל מ – 290 מק"ג (בבדיקת דם באמצעות רופא, הגבול הינו 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליגרם של דם).

עם זאת, חשוב לזכור כי תוצאת בדיקת האלכוהול עשויה להשתנות מאדם לאדם, בשל משתנים כגון משקל הנהג, מין הנהג, אכילה בטרם הבדיקה, סוג המשקה שצרך טרם הבדיקה והזמן שחלף בין צריכת האלכוהול לבין הבדיקה.

המשמעות היא שככלל, הכמות המותרת הינה מנת אלכוהול אחת (דוגמת בירה, יין, וודקה) ואולם מובן כי הדרך הבטוחה והמומלצת ביותר היא להימנע מכל צריכת אלכוהול בטרם נהיגה.

תיקי שכרות מהווים דוגמה טיפוסית לסוג התיקים בהם ייצוג על ידי עורך דין הבקיא בתחום זה להכריע את הכף מבחינת תוצאות ההליך. על הטיפול בתיקי שכרות להיות מעמיק ויסודי, והוא דורש מומחיות מיוחדת בתחום, אשר עשויה להוביל לענישה מקלה ואף לזיכוי מלא.

על פי החוק, על כל תושב שמלאו לו 16 שנים, לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני שוטר או חייל במילוי תפקידם, ככל שידרשו זאת ממנו (מי שאינו תושב ומלאו לו 16 שנים, יישא עמו תעודה רשמית המעידה על זהותו והנושאת תצלומו ויהיה מחויב להציגה כמפורט לעיל).

סירוב להצגת תעודה בנסיבות הנ"ל, היא בגדר עבירה על החוק.

יחד עם זאת, החוק קובע כי אדם לא יועמד לדין על אי הצגת תעודת זהות, אם בתוך 48 שעות לאחר שנדרש לכך, הוצגה התעודה בפני מי שדרש את הצגתה או בפני שוטר בתחנת משטרה, ונקבעה זהותו של האדם על פיה.

בכל מקרה, הדבר אינו מסמיך אדם להתחמק מהצגת התעודה או לברוח מן המקום שכן בכך יש לכאורה משום עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

למען הסר ספק, הן החוק והן הלכת ביהמ"ש העליון, הכירו בסמכותם של שוטרים לדרוש הצגת תעודת זהות מאדם, אפילו מבלי שהתקיים לגביו חשד סביר לביצוע עבירה כלשהי.

בתשובה לשאלה זו יש צורך להבחין בין שני מצבים: האחד, מצב בו השוטר לבוש מדים, והאחר, מצב בו השוטר אינו לבוש מדים.

כאשר שוטר לבוש מדים, חלה עליו חובת ענידת תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו. כאשר שוטר לבוש מדים משתמש בסמכויותיו כשוטר כלפי אדם, עליו להציג תעודת מינוי מיד עם דרישתו של אותו אדם.

כאשר שוטר אינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויותיו כשוטר כלפי אדם, עליו להזדהות בפני אותו אדם תוך ציון שמו או כינויו הרשמי וכמובן היותו שוטר וכן עליו להציג את תעודת המינוי שלו.

בכל מקרה, בין אם השוטר לבוש במדים ובין אם אינו לבוש מדים, עליו למסור את פרטי זהותו ומספרו האישי לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר.

עם זאת, חשוב לדעת כי חובת ההזדהות (למעט ענידת התג), אינה חלה בנסיבות שמילויה עלול לגרום לפגיעה בביטחון השוטר או אדם אחר או במידה ומילויה עלול לסכל את ביצוע סמכות השוטר.

בחלוף אותן נסיבות שמנעו מילוי חובת הזדהות השוטר, על השוטר לקיים את הוראות ההזדהות, מוקדם ככל האפשר.

ככלל, בשל עיגון הזכות החוקתית לפרטיות בחוק יסוד, ראוי שחיפוש יתבצע על פי צו שופט. אולם לעיתים מתעורר צורך דחוף לערוך חיפוש, אשר אינו מאפשר פניה לבית המשפט מבלי שתכלית החיפוש תסוכל ואז החוק מאפשרת סמכות, בנסיבות מסוימות, לחיפוש אף ללא צו שופט.

סמכות זו מותנית בקיומו של חשד סביר שאותו אדם מחזיק בחפץ כלשהו שאחזקתו אסורה או שהוא מושא לחיפוש על ידי המשטרה.

בהיעדר מקור סמכות בדין לביצוע החיפוש, יכולה לשמש הסכמתו של האדם מושא החיפוש, מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש ובדרך זו להכשיר את החיפוש. על הסכמה זו להיות "הסכמת אמת" מודעת ורצונית. זכותו של אדם במקרה כזה לסרב לביצוע החיפוש והסירוב לא ייזקף לחובתו.

לפיכך הוטלה חובה על השוטר, עורך החיפוש, להבהיר לאדם שמתבקשת הסכמתו לחיפוש, כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובתו.

לסיכום, במידה וחיפוש נעשה שלא על פי צו שופט ובהיעדר חשד סביר, כאשר לא הובהרה לאדם מושא החיפוש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובתו – הרי שמדובר בחיפוש שאינו חוקי.

לבית המשפט מוקנה שיקול דעת באשר לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין ועל כן יתכן ובית המשפט יקבע כי ראיות שהושגו באמצעות חיפוש שאינו חוקי הן פסולות מלשמש כראיה.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או אחר, ואין לראות בדברים אלה משום מצג ו/או חוות דעת כלשהי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ו/או דעה אישית ובוודאי שאין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.