אי-שפיות
סייג אי-השפיות חל על אדם שבשעת המעשה, בגלל מחלה שפגעה ברוחו או בגלל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש להבין את מה שהוא עושה או את הפסול שבמעשה, או להימנע מעשייתו. השאלה היא משפטית ולא רפואית בלבד. בית המשפט מכריע בה על סמך חוות דעת פסיכיאטריות, אבל ההחלטה שלו. כשהסייג מתקיים, הנאשם לא יורשע, ובית המשפט רשאי להורות על אשפוזו או על טיפול כפוי.
צריך להבחין בין אי-שפיות בשעת המעשה לבין כשירות לעמוד לדין. כשירות היא השאלה אם הנאשם מסוגל היום להבין את ההליך ולנהל את הגנתו. אלה שתי שאלות נפרדות.
מה חשוב לדעת
- פסיכוזה בעקבות סמים אינה בהכרח "מחלת נפש". מצב פסיכוטי שנגרם משימוש בסמים נבחן לעיתים לפי כללי שכרות, ולא לפי סייג אי-השפיות. ההבחנה הזו מכרעת.
- קרבה לסייג משפיעה על העונש. גם כשהסייג לא מתקיים במלואו, מצב נפשי שקרוב אליו הוא נסיבה משמעותית לקולה. בית המשפט מתחשב בה כבר בקביעת מתחם העונש ההולם, ולפעמים היא מובילה לעונש צופה פני עתיד בלבד.
- חוות דעת מטעם ההגנה. אסור להסתפק בבדיקה של הפסיכיאטר המחוזי. חוות דעת פרטית מקיפה, שבוחנת את מצבו של הנאשם בשעת האירוע עצמו, היא לא פעם הכלי המרכזי.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו נאשם, שסבל מפגיעה נפשית לאחר שהותקף בשירותו הצבאי, טען שלא היה אחראי למעשיו ברגע האירוע. משרדנו העלה את הטענה כבר בשלב המעצר, והנאשם שוחרר לחלופה באיזוק אלקטרוני. לכתבה המלאה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.