אליבי
בקצרה: טענה שהחשוד או הנאשם היה במקום אחר בזמן ביצוע העבירה, ולכן לא יכול היה לבצע אותה.
"אליבי" פירושו בלטינית "במקום אחר". זו טענה עובדתית ופשוטה: לא הייתי שם. כשהיא מתבררת כנכונה, היא שוללת את האפשרות שהנאשם ביצע את העבירה. כשהיא מתבררת כשקרית, היא עלולה לפעול נגדו. לכן קוראים לטענת אליבי "חרב פיפיות".
החוק מחייב נאשם שמבקש להסתמך על אליבי לפרט אותו כבר בתשובה לכתב האישום, כולל שמות העדים שיתמכו בו. טענה שמועלית לראשונה בשלב מאוחר מעוררת חשד, ומשקלה עלול להיפגע.
מה חשוב לדעת
- המשטרה חייבת לבדוק את האליבי. כשחשוד מעלה בחקירה טענת אליבי, החובה לבדוק אותה מוטלת על המשטרה: לאתר עדים, לבדוק מצלמות, לבדוק נתוני טלפון. תפקיד החקירה הוא לחשוף את האמת, ולא רק לאסוף ראיות להרשעה. אי בדיקה של אליבי היא מחדל חקירתי, והוא עשוי לעמוד לזכות הנאשם.
- חלוף הזמן פוגע ביכולת להוכיח אליבי. כשאדם נחקר לראשונה שבועות אחרי האירוע, קשה מאוד לזכור היכן היה בשעה מסוימת, וראיות כמו צילומים נמחקות. לעיכוב כזה יש משמעות, וצריך להצביע עליו.
- כדאי לפעול מהר ובשקט. את הראיות לאליבי, כמו קבלות, צילומים, נתוני מיקום ועדים, צריך לאתר ולשמר מוקדם ככל האפשר, רצוי בליווי עורך דין.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו עד מדינה טען שמרשנו השתתף בפגישה בבלגיה ביום שישי. משרדנו הראה שבטווח התאריכים לא היה יום שישי מתאים, ושמרשנו עזב את בלגיה ביום חמישי – אליבי שערער את גרסת העד. לכתבה המלאה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.