הריגה

במובן היומיומי, "הריגה" היא כל מקרה שבו אדם גרם למותו של אחר, בכוונה או שלא בכוונה, במעשה או במחדל. בחוק העונשין אין היום עבירה בשם הזה. עד 2019 "הריגה" הייתה עבירה עצמאית, שחלה על גרימת מוות בפזיזות. הרפורמה בעבירות ההמתה ביטלה אותה, ובמקומה נקבע מדרג. השאלה איזו עבירה תחול על מי שהרג אדם תלויה במצבו הנפשי ובנסיבות:

• רצח: כשהעושה רצה במוות או היה אדיש לו. ובנסיבות מחמירות: רצח בנסיבות מחמירות.
• המתה בנסיבות של אחריות מופחתת: למשל כשהעושה סבל מהפרעה נפשית חמורה, או כשהגיב להתעללות חמורה ומתמשכת מצד המנוח.
• המתה בקלות דעת: כשהעושה היה מודע לסיכון, אבל קיווה שהוא לא יתממש.
• גרימת מוות ברשלנות: כשהעושה לא היה מודע לסיכון, אף שאדם סביר היה מודע לו.

מה חשוב לדעת

• הקרב האמיתי הוא על מצבו הנפשי של העושה. ההבדל בין רצח להמתה בקלות דעת הוא ההבדל בין מאסר עולם למאסר של שנים ספורות. לכן עיקר המאמץ בתיק כזה מופנה להוכחת מה ידע העושה, מה צפה ולמה רצה.
• תיקים ישנים. בתיקים שבהם העבירה בוצעה לפני הרפורמה, צריך להשוות בין הדין הישן לחדש ולבחור את המקל.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.