זיכוי

זיכוי הוא התוצאה של משפט שבו התביעה לא הוכיחה את אשמת הנאשם ברמת ההוכחה הנדרשת בפלילים, "מעבר לספק סביר". הנאשם יוצא זכאי, ואי אפשר לשפוט אותו שוב על אותו מעשה (ראו סיכון כפול). התביעה רשאית לערער על הזיכוי. במשפט הישראלי אין הבדל משפטי בין זיכוי "מלא" לבין זיכוי "מחמת הספק": בשניהם הנאשם זכאי. ההבדל בא לידי ביטוי בעיקר בנימוקים, וכשמבקשים מהמדינה פיצוי.

מה חשוב לדעת

• זיכוי אינו רק "לא הוכח". סוג נוסף של זיכוי הוא כשבית המשפט משתכנע שיש תרחיש חלופי סביר שמתיישב עם הראיות ועם השכל הישר, גם אם הנאשם לא העלה אותו בחקירתו.
• לא תמיד אפשר להוכיח חפות. בתיקים רבים אין שום דרך, אפילו תיאורטית, להוכיח באופן פוזיטיבי את גרסת הנאשם. לכן חשובים הטיב והעוצמה של הזיכוי: על כמה טעמים הוא נשען, ואם נמתחה בו ביקורת על התנהלות הרשויות.
• זיכוי יכול להתהפך בערעור. ערכאת הערעור יכולה גם להחזיר את התיק לבית המשפט כדי לשמוע את פרשת ההגנה, כשסברה שההכרעה ניתנה מוקדם מדי.
• פיצוי. נאשם שזוכה רשאי לבקש מהמדינה פיצוי על מעצרו ועל הוצאות הגנתו, בתנאים שבחוק.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.