נשק

בדיני העונשין "נשק" הוא מושג רחב. הוא כולל כלי ירייה (אקדח, רובה, תת-מקלע), חלקים שלהם, תחמושת, פצצות, רימונים ומטעני חבלה, וגם כלי שמסוגל להמית אדם. החוק אוסר לרכוש, להחזיק, לשאת, להוביל, לייצר ולסחור בנשק בלי רשות על פי דין, ומחמיר מאוד בעבירות האלה. בשנים האחרונות, על רקע הפשיעה בחברה, נקבעה לעבירות הנשק גם ענישה מזערית, כך שבית המשפט אינו יכול לרדת ממנה אלא מטעמים מיוחדים. לסכין יש עבירה נפרדת ומוקלת יותר.

מה חשוב לדעת

• איך נמצא הנשק. בתיקי נשק, הדרך שבה הנשק נמצא היא לא פעם מרכז המחלוקת. צריך לבדוק אם החיפוש נעשה כדין, על פי צו חיפוש או באחד החריגים המצומצמים שהחוק מכיר בהם. חיפוש פגום עלול להוביל לפסילת ראיה.
• הפער בין התיאור לבין הממצאים. כשנטען שנשלף או נורה נשק, היעדר תרמילים, קליעים או תיעוד בדוח הפעולה הוא נתון מרכזי. כך גם עדות שאינה זוכרת אם נשלף נשק.
• מי החזיק. נשק שנמצא ברכב או בבית משותף מעורר שאלה של החזקה: מי ידע עליו ומי שלט בו.
• הענישה המזערית אינה מוחלטת. אפשר לחרוג ממנה בנסיבות מיוחדות, ולכן יש חשיבות רבה להכנת טיעונים לעונש מבוססים.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.