הלכת יששכרוב

עד שנת 2006 כמעט לא נפסלו בישראל ראיות בגלל הדרך שבה הושגו, מלבד חריגים שנקבעו בחוק. בשנת 2006 קבע בית המשפט העליון, בהלכה שנקראת על שם הנאשם בתיק, "דוקטרינת פסילה פסיקתית". לפיה בית המשפט רשאי לפסול ראיה שהושגה שלא כדין, אם קבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן. הפסילה אינה אוטומטית. בית המשפט שוקל:

• את אופי הפגם וחומרתו, ואם נעשה בכוונה או בתום לב.
• את השאלה אם הפגם משפיע על מהימנות הראיה.
• את המחיר החברתי של הפסילה, בהתחשב בחומרת העבירה ובחשיבות הראיה.

מה חשוב לדעת

• ראיה נגזרת. ראיה שנולדה מראיה פסולה אינה נפסלת אוטומטית (ראו פרי העץ המורעל), אבל אפשר לפסול גם אותה לפי נסיבות המקרה. בית המשפט בוחן את טיב הקשר בין שתי הראיות.
• ההלכה השפיעה גם על החוק. בעקבות ההלכה גם הפסילות שקבועות בחוק מפורשות היום ברוח דומה, תוך שקילת ההגינות של ההליך.
• כלי חשוב בכל תיק. בכל חיפוש, חקירה או האזנת סתר שבוצעו בלי סמכות או בחריגה ממנה, כדאי לשקול טענת פסילה לפי ההלכה.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.