כפירה
בקצרה: הכחשה של הנאשם בבית המשפט, כולה או חלקה, של המיוחס לו בכתב האישום.
כפירה היא חלק מתשובה לאישום: הנאשם מודיע שהוא אינו מודה בעובדות כתב האישום, כולן או חלקן. כשהנאשם כופר, על התביעה להוכיח את העובדות שבמחלוקת בשלב ההוכחות. כפירה כללית היא הכחשה של הכול בלי פירוט, והיא לגיטימית. מנגד, כפירה מפורטת שמציגה גרסה חלופית יכולה לחדד את המחלוקת.
מה חשוב לדעת
- הכפירה לא תיזקף לחובת הנאשם. החוק קובע במפורש שכפירה וניהול משפט לא ייזקפו לחובת הנאשם בעונש. מנגד, הודאה, שחוסכת זמן שיפוטי ובמיוחד את העדת המתלונן, תיזקף לזכותו.
- החומר שהיה בידי ההגנה. נאשם שכפר כפירה כללית רשאי להניח שהראיות נגדו הן אלה שהועברו לעיונו. תוספת ראייתית מהותית אחר כך עשויה להצדיק שינוי בקו ההגנה.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו נאשם כפר באישום שאחר נבחן במקומו בבחינה הפסיכומטרית, והתיק התנהל עד הכרעת דין. לאחר שהורשע, הביא משרדנו בערעור להקלה בעונש ובקנס. לכתבה בישראל היום ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.