מחדל חקירתי
אין חקירה מושלמת. כמעט בכל תיק אפשר למצוא פעולה שלא נעשתה: עד שלא נחקר, מצלמה שהסרטון שלה לא נאסף, מוצג שלא נשלח לבדיקת דנ"א, גרסה של החשוד שלא נבדקה, או איכון טלפוני שהתבקש ותוצריו לא הגיעו לתיק. ברוב המקרים מדובר ברשלנות, בעומס או בטעות אנוש, ולא בכוונה רעה. ובכל זאת, למחדלים כאלה יכולה להיות השפעה מכרעת.
בית המשפט לא שואל רק אם היה מחדל, אלא בעיקר מה השפעתו. מחדל חקירתי פועל בשני אופנים. הראשון: הוא מותיר חסר בראיות התביעה, וחסר כזה פועל לטובת הנאשם, משום שהתביעה היא שצריכה להוכיח את האשמה מעבר לספק סביר. השני: כשהמחדל מנע מהנאשם להוכיח את גרסתו, למשל כשהראיה שהייתה יכולה לזכות אותו אבדה, הוא פוגע ביכולתו להתגונן. מחדל חמור כזה יכול להוביל לזיכוי.
מה חשוב לדעת
- מחדל לא מוביל אוטומטית לזיכוי. בית המשפט בודק אם הראיה החסרה הייתה יכולה לשנות את התמונה. כשגם תוצאה חיובית לא הייתה מסייעת לנאשם, המחדל לא יכריע.
- לפעול כבר בחקירה. כשחשוד מציע לחוקרים דרך לבדוק את גרסתו והם מסרבים, חשוב שהדבר יתועד. בהמשך יהיה קשה לטעון נגדו שגרסתו לא נתמכה בראיה.
- בקשה להשלמת חקירה. לפני כתב האישום ואחריו אפשר לבקש השלמת חקירה. בקשה כזו גם מקבעת את המחדל: אם התביעה סירבה, קשה לה להסביר אחר כך מדוע הראיה חסרה.
- מחדל משפיע גם על העונש. כשנקבע שהחקירה הייתה רשלנית במיוחד, אפשר לבקש לתת לכך משקל גם בגזר הדין, ולא רק בהכרעת הדין. במקרים קיצוניים זה בסיס לטענת הגנה מן הצדק.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה תיק הצתה שבו משרדנו הצביע על מחדלי חקירה, ובהם אי-שליחת הכבל לבדיקה. בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשם וקבע שהמשטרה לא התייחסה לתיק ברצינות. לכתבה המלאה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.