תיעוד ותמלול חקירה

ברוב החקירות, החוקר רושם הודעה שמסכמת את מה שנאמר. אבל סיכום כזה תלוי בחוקר: מה הוא בחר לכתוב, באילו מילים ומה השמיט. לכן החוק מחייב, בעבירות חמורות, לתעד את חקירת החשוד באופן חזותי או קולי. ככלל, כשמדובר בעבירה שהעונש עליה עשר שנות מאסר או יותר והחקירה נערכת בתחנת משטרה, החקירה צריכה להיות מצולמת. בעבירות מסוימות, בעיקר עבירות ביטחון, יש חריגים.

התמלול הוא העלאת ההקלטה על הכתב, מילה במילה. התקנות מחייבות להעביר להגנה תמלילים של חקירות החשוד. לגבי חומרים אחרים, הפסיקה מחייבת לתמלל ולהעביר חומרי חקירה מובהקים, וכן חומרים שהתביעה מתכוונת להגיש כראיה.

מה חשוב לדעת

• ההקלטה חשובה מהסיכום. רק בהקלטה רואים את הטון, את הלחץ, את ההבטחות ואת מה שהחוקר אמר לפני שהחשוד "הודה". טענות על הודאה שלא ניתנה מרצון חופשי נבנות לא פעם מתוכה.
• לבקש תמלילים ולא להסתפק בהודעה. כשהתמלילים לא הועברו, אפשר לבקש מבית המשפט להורות לתביעה להעביר אותם, במסגרת חומר חקירה.
• תמליל חסר אינו פוסל את הראיה. כשהתביעה לא תמללה חומר, הדבר אינו פוגע בקבילותו. אבל אפשר לדרוש את התמליל, ולבקש מבית המשפט להורות על העברתו להגנה.
• גם תמליל יכול לטעות. תמלול שנעשה בכתב יד, בלי מספור עמודים או עם השמטות, הוא חלש. כדאי להשוות בין התמליל לבין ההקלטה עצמה, ולהעיר על פערים.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.