תקיפה

ההגדרה בחוק רחבה מאוד. תקיפה היא הכאה, נגיעה, דחיפה או הפעלת כוח בכל דרך אחרת על גופו של אדם, במישרין או בעקיפין, בלי הסכמתו או בהסכמה שהושגה בתרמית. גם ניסיון או איום להפעיל כוח, כשיש לאדם יסוד סביר לחשוש שיתממש, הם תקיפה. במובן המשפטי, חבטה חולפת יכולה להיחשב תקיפה, אם היא נעשתה בלי הסכמה.

לתקיפה כמה דרגות: תקיפה רגילה, "תקיפה הגורמת חבלה של ממש", ו"תקיפה בנסיבות מחמירות". הנסיבות המחמירות כוללות למשל תקיפה בידי יותר מאדם אחד, באמצעות נשק או חפץ, או כלפי בן משפחה. תקיפה של שוטר, של עובד ציבור או של קטין וחסר ישע מחמירה גם היא את העבירה.

מה חשוב לדעת

• הקשר משנה הכול. לא כל מגע הוא תקיפה. יש מגע חברי, ויש מגע בהקשר של ספורט או משחק. השאלה היא אם הייתה הסכמה, מפורשת או משתמעת.
• תלונה ותלונה נגדית. בסכסוכים רבים שני הצדדים מתלוננים זה נגד זה. לעיתים קרובות מי שהגן על עצמו מוצא את עצמו נחקר. כדאי לתעד חבלות מיד, לבקש מסמך רפואי ולשמור צילומים.
• ההבדל בין הדרגות הוא בתוצאה. הסיווג של כתב האישום תלוי בשאלה איזו חבלה נגרמה, ולכן התיעוד הרפואי, שלעיתים קרובות חסר או לא מדויק, הוא קריטי (ראו חבלה).
• תיקים קלים רבים מסתיימים בלי כתב אישום, למשל בהסדר מותנה, בגישור או בסגירת תיק.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.