סייגים לאחריות פלילית
לא כל מי שמילא את "יסודות העבירה" נושא באחריות פלילית. החוק מכיר בשורה של מצבים שבהם אין זה צודק להטיל על אדם אחריות, אף שהמעשה עצמו נעשה. ההיגיון משותף: במצבים האלה האדם לא בחר באמת בין טוב לרע, או שהחברה עצמה מצדיקה את מעשהו. חלק מהסייגים נוגעים לאדם עצמו: קטינות, אי-שפיות, היעדר שליטה ושכרות שלא מרצון. חלקם נוגעים לנסיבות: הגנה עצמית, צורך, כורח וצידוק. ויש גם זוטי דברים, למעשה קל ערך.
כשסייג מתקיים, התוצאה היא זיכוי. מספיק שהראיות מעוררות ספק סביר בשאלה אם הסייג התקיים, ואז ההכרעה היא לטובת הנאשם.
מה חשוב לדעת
- "קרבה לסייג" חשובה גם כשהסייג לא חל. גם כשבית המשפט קובע שהנאשם אינו חוסה במלואו תחת סייג, למשל בגלל קושי נפשי או בגלל שהגיב לאיום, החוק מורה להתחשב בקרבה לסייג בקביעת העונש. בפועל, טיעון כזה יכול להוריד את מתחם ענישה באופן משמעותי. אסור לוותר עליו רק משום שטענת הזיכוי נדחתה.
- אפשר לטעון לכמה סייגים יחד. לעיתים אותו אירוע מקים במקביל טענה של הגנה עצמית, של צורך ושל כורח. ההגנה אינה חייבת לבחור אחד מהם.
- הגרסה הראשונה קובעת הרבה. הסייגים נשענים על העובדות כפי שהן מתוארות כבר בחקירה. חשוב לוודא שהמשטרה גובה עדויות מהאנשים שנכחו באירוע ויכולים לאשר את התמונה, ולא רק מהמתלונן.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו צעיר שניפץ בקבוק על ראש חברו הואשם בחבלה בכוונה מחמירה. משרדנו העלה שני סייגים – הגנה עצמית ופגיעה נפשית – והביא לשחרורו לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני. לכתבה המלאה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.