צו מעצר
צו מעצר ניתן בידי שופט. הוא יכול להינתן מראש, לבקשת המשטרה, כדי לעצור אדם שטרם נעצר, ובמקרים חריגים גם בלי שהחשוד נוכח בדיון. אדם שיש נגדו צו כזה מכונה בשפת היומיום "מבוקש". צו מעצר ניתן גם בסוף דיון מעצר, כשבית המשפט מורה להאריך מעצר או לעצור נאשם עד תום ההליכים. כדי לתת צו מעצר, השופט חייב להשתכנע שיש ראיות לכאורה (בשלב החקירה: חשד סביר) ושמתקיימת עילת מעצר.
מה חשוב לדעת
- צו בלי נוכחות החשוד הוא חריג. כשמבקשים צו מעצר בלי שהחשוד נוכח, צריך לבדוק מה הוצג לשופט, ובפרט איזה חומר חסוי, ואם החשדות באמת מצדיקים צעד כזה.
- "מבוקש" יכול להתייצב. מי שיודע שיש נגדו צו מעצר עדיף שיתייצב בתיאום עם עורך דין ולא ייעצר ברחוב. התייצבות יזומה היא גם נתון לטובתו בדיון.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו המשטרה ביקשה צו להארכת מעצרו של חשוד שנתפס עם נוזל שנחשד כסם. משרדנו הביא לכך שבית משפט השלום סירב לתת את הצו ושחרר את החשוד בערובה. לעיון בהחלטה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.