ראשית הודאה / ראשית הודיה

גם כאן, כמו בהודאה, שתי צורות הכתיב נכונות. "ראשית הודאה" היא אמירה, ולעיתים התנהגות, שאינה הודאה מפורשת במעשה, אבל אפשר להבין ממנה הכרה באשמה. למשל, התנצלות, "התרופפות" בהכחשה, או אמירה כמו "מה זה יעזור לי בתיק". התביעה משתמשת בה לא פעם כתוספת ראייתית, כחיזוק או כדבר מה נוסף, לראיות אחרות.

מה חשוב לדעת

• איך הושגה. אמירה שנגבתה בלי שהחשוד הוזהר, בלי שנאמר לו שהוא חשוד ובמה, ובלי שהתאפשר לו להיוועץ בעורך דין, עלולה להיפסל או לאבד את משקלה. לפעמים היא אפילו נגבתה בלי שהוצגה לו תעודה שמראה שמדובר בשוטרים.
• להתייחס בחקירה הנגדית. כשהאמירה מתועדת במזכר, חשוב לחקור את החוקר על המזכר. בלי חקירה כזו, בית המשפט עשוי לקבוע שהמזכר מהימן.
• להכחשה עקבית יש משקל. כשהנאשם לא הודה ולו באבק של רכיב, אין בסיס לטענה של "ראשית הודאה". זו נקודה ששווה להדגיש.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.