מתחם ענישה
לפי השיטה שנקבעה בחוק, בית המשפט לא קופץ ישר לעונש. הוא קובע תחילה "מתחם עונש הולם" לכל אירוע: תחתית ותקרה, למשל "בין 6 ל-18 חודשי מאסר". המתחם נקבע לפי עיקרון ההלימה, כלומר לפי חומרת המעשה ונסיבותיו. אחר כך בית המשפט ממקם את הנאשם בתוך המתחם לפי נסיבות שאינן קשורות לעבירה: גיל, עבר, הודאה, נסיבות משפחתיות ובריאותיות.
החוק מאפשר לחרוג מהמתחם לקולה כשהנאשם השתקם או שיש סיכוי של ממש שישתקם. הוא מאפשר לחרוג לחומרה כשנדרש להגן על הציבור. בנוסף, הפסיקה הכירה בפתח צר לחריגה לקולה משיקולי צדק במקרים חריגים.
מה חשוב לדעת
- המאבק האמיתי הוא לרוב על המתחם עצמו. תחתית מתחם גבוהה מדי "נועלת" את התוצאה. כדאי לבדוק אם המתחם שנקבע גבוה אפילו מחלק מהפסיקה שהתביעה עצמה הגישה.
- חריגה מבוססת על הצטברות נסיבות. כשמבקשים לחרוג מהמתחם, הכוח של הטיעון נמצא לעיתים בשילוב בין הנסיבות, ולא בכל אחת מהן בנפרד. הן קשורות זו לזו, והפרדה ביניהן מעוותת את התמונה.
- מיקום בתוך המתחם צריך נימוק. הטלת עונש מעל תחתית המתחם בלי לנמק למה מצדיקה התערבות בערעור.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו משרדנו טען שהפסיקה שהציגה התביעה אינה משקפת את המעשים, ושבשל השיקום יש לחרוג ממתחם הענישה. בית המשפט סטה מהמתחם לקולה והטיל עבודות שירות. לכתבה במעריב online ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.