אי-הרשעה
אי-הרשעה היא דרך חריגה לסיים הליך פלילי. בית המשפט קובע שהנאשם ביצע את העבירה, ובכל זאת לא מרשיע אותו. במקום הרשעה הוא מטיל עליו, בדרך כלל, של"צ או צו מבחן. התוצאה היא שהנאשם לא נושא את התווית של מי שהורשע בפלילים, וההשלכות של התיק על חייו, ובעיקר על עתידו התעסוקתי, קטנות בהרבה.
הכלל הוא שמי שביצע עבירה מורשע, ולכן אי-הרשעה היא החריג. בית המשפט יורה עליה כששני תנאים מתקיימים יחד:
- ההרשעה תפגע בנאשם פגיעה חמורה ובלתי מידתית, למשל בשיקומו או בפרנסתו.
- סוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים לוותר על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
מה חשוב לדעת
- פגיעה קונקרטית. טענה כללית ש"הרשעה תפגע בעתיד" לא מספיקה. בתי המשפט דורשים להצביע על פגיעה מוחשית, כמו מקצוע מסוים, רישיון או לימודים. זה אחד המקומות שבהם הכנה מראש מכריעה.
- הקשר להסדר טיעון. ברוב המקרים בקשה לאי-הרשעה באה אחרי הודאה במסגרת הסדר טיעון. לכן כשמנהלים משא ומתן עם התביעה, חשוב לשמור את האפשרות לטעון לאי-הרשעה, ולא לוותר עליה מראש.
- הסתמכות. כשהתביעה הסכימה שיוכן תסקיר שיבחן אי-הרשעה, נוצרת אצל הנאשם ציפייה לגיטימית. אם התסקיר חיובי, יש לכך משקל.
- קטינים. בענישת קטין אי-הרשעה מקובלת יותר, בגלל המשקל המיוחד שניתן לנסיבות האישיות ולסיכויי השיקום.
- תסקיר. תסקיר של שירות המבחן שממליץ על אי-הרשעה הוא לא פעם הבסיס של הטיעון.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו צעיר הודה בשש עבירות גניבה ושש עבירות הסגת גבול. משרדנו הביא להימנעות מהרשעה ולהטלת צו מבחן ושל"צ. לכתבה בפוסטה ›
ראו גם מקרה שבו משרדנו הביא לביטול הרשעה בהסעת שוהים בלתי חוקיים, כדי לא לפגוע בהליך ההתאזרחות של הנאשם ובסיכוייו לאמץ ילד עם בן זוגו. לכתבה המלאה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.