מסדר זיהוי

במסדר זיהוי מוצגים לעד כמה אנשים דומים במראה, ובהם החשוד. העד מתבקש לומר אם הוא מזהה בהם את האדם שראה. כשאין אפשרות לערוך מסדר "חי", עורכים מסדר זיהוי תמונות: מציגים לעד סדרת תמונות שאחת מהן היא של החשוד. יש כללים מחמירים לעריכת המסדר. הניצבים צריכים להיות דומים לחשוד, אסור לרמוז לעד מי החשוד, ויש לתעד הכול. לחשוד יש זכות שעורך דינו יהיה נוכח במסדר.

זיהוי הוא ראיה רגישה במיוחד. עד יכול להיות משוכנע לחלוטין ועדיין לטעות, והטעות הזו הייתה הבסיס ללא מעט הרשעות שווא בעולם.

מה חשוב לדעת

• אי-עריכת מסדר היא מחדל. כשהמשטרה מסתפקת ב"זיהוי ספונטני" ברחוב או בתחנה, או בזיהוי של הנאשם על ספסל הנאשמים בבית המשפט, במקום לערוך מסדר כדין, משקל הזיהוי נמוך מאוד. אפשר לטעון שמדובר במחדל חקירה.
• מסדר תמונות מול חיפוש באלבום. במסדר תמונות תקין יש תמונת חשוד אחת בין תמונות חסרות משמעות. כשמראים לעד אלבום של חשודים קבועים, כל תמונה היא "חשודה", ומשקל הזיהוי שונה.
• מה קדם לזיהוי. האם העד ראה קודם את תמונת החשוד ברשתות החברתיות או בתקשורת, האם שוחח עם עדים אחרים, האם נאמר לו שנעצר חשוד. כל אלה עלולים "לזהם" את הזיהוי.
• נוכחות הסנגור. כשעורך דין נוכח במסדר, הוא יכול להעיר על פגמים כבר במקום.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.