נטילת אחריות

נטילת אחריות היא אחת הנסיבות שהחוק מונה במפורש כנסיבות שבית המשפט שוקל לקולה, יחד עם מאמצי הנאשם לחזור למוטב ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות. היא מתבטאת בדרך כלל בהודאה בעובדות, בהבעת חרטה כנה, ובמוכנות לתקן, למשל בפיצוי הנפגע. נאשם שמודה מוקדם גם חוסך לנפגע את הצורך להעיד ומקצר את ההליך, ובתי המשפט מתחשבים בכך.

נטילת אחריות אינה רק הודאה פורמלית. שירות המבחן בוחן אם הנאשם מבין באמת מה עשה, או שהוא מטיל את האשמה על אחרים. ההבדל הזה משפיע מאוד על התסקיר, ובעקבותיו על העונש.

מה חשוב לדעת

• מוקדם עדיף. מי שהודה כבר בחקירה, כששותפיו הכחישו או ברחו, ראוי להקלה משמעותית יותר ממי שהודה רק בסוף המשפט. ועדיין, גם הודאה מאוחרת שווה משהו.
• ניהול משפט אינו נסיבה לחומרה. לנאשם יש זכות מלאה לכפור ולנהל משפט. אסור להחמיר בעונשו בגלל זה, גם אם הוא לא ייהנה מההקלה שמקבל מי שהודה.
• הכחשה חוסמת טיפול. בעבירות מין במיוחד, תוכניות טיפול בכלא ומחוצה לו מותנות בדרך כלל בהודאה. מי שמכחיש עלול להישאר בלי טיפול, ולהתקשות לקבל שחרור מוקדם ("שליש").
• אחריות גם אחרי גזר הדין. אסיר או מי שמרצה עבודות שירות ומקבל אחריות על הפרה, מתנצל ומתקן, יכול לבקש שהדבר יישקל לטובתו.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.