פגיעה בפרטיות
הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית. החוק מונה דרכים רבות לפגוע בה: מעקב או בילוש שעלול להטריד, האזנה אסורה, צילום אדם ברשות היחיד, פרסום תצלום שעלול להשפיל, העתקת מכתב או מסמך פרטי, ופרסום מידע על חייו האישיים או על מצבו הבריאותי. פגיעה בפרטיות היא בעיקרה עוולה אזרחית, אבל פגיעה מכוונת היא גם עבירה פלילית.
מה חשוב לדעת
- לא כל שימוש בתכתובת הוא פגיעה בפרטיות. כשהנאשם והמתלונן הם הצדדים היחידים לשיחה, הצגת התכתובת ביניהם לא פוגעת בפרטיות של אף צד שלישי. כך גם כשהחומר כבר נמסר להגנה כחלק מחומר חקירה.
- ראיה שהושגה בפגיעה בפרטיות. חוק הגנת הפרטיות קובע שראיה שהושגה בפגיעה בפרטיות אינה קבילה, אבל הכלל הזה יחסי, ולבית המשפט יש שיקול דעת לקבל אותה בכל זאת. לכן ראיה כזו לא נפסלת אוטומטית, וצריך להיערך לוויכוח על קבילות שלה.
- השאלה אם הפגיעה ממשית. כשהמידע שנחשף כבר ידוע ברבים, או שהפגיעה זניחה ביחס לנסיבות, משקלה בטל.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו שוטר הורשע בפגיעה בפרטיות, לאחר שצילם בסתר נשים בתחנת המשטרה. בערעור שהגיש משרדנו קבע בית המשפט המחוזי שמידת הפגיעה שונה כשהנפגעות לא ידעו עליה בזמן אמת, והקל בעונש. לכתבה ב-ynet ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.