ענישה
ענישה היא השלב שבו בית המשפט מחליט מה תהיה התוצאה של הרשעה פלילית. העונש יכול להיות מאסר, עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי לנפגע, של"צ, צו מבחן או כמה מהם יחד. אדם שואל "כמה אקבל?". בית המשפט שואל איזה עונש הולם את חומרת המעשה ואת מידת האשמה של מי שביצע אותו.
מאז שנקבע בחוק מנגנון מובנה לגזירת הדין, הדרך לעונש עוברת בשני שלבים. בשלב הראשון בית המשפט קובע מתחם ענישה לפי עיקרון ההלימה. בשלב השני הוא ממקם את הנאשם בתוך המתחם לפי נסיבותיו האישיות. בין השיקולים: הגמול על המעשה, הרתעה של העושה ושל הרבים, הגנה על הציבור ושיקום. במקרים המתאימים בית המשפט יכול לחרוג מהמתחם, לקולה בגלל שיקום או לחומרה כדי להגן על הציבור.
מה חשוב לדעת
- הענישה נבנית לאורך כל ההליך, ולא רק ביום הטיעונים לעונש. כמה כתב האישום מתוקן, אילו נסיבות נכנסו לעובדות המוסכמות, והאם יש תסקיר חיובי: אלה קובעים במידה רבה את התוצאה.
- מדיניות הענישה נבחנת לפי פסיקה שבאמת דומה. פסקי דין שהוצגו בלי קשר לעונש שנקבע בהם, או לנסיבות שונות לגמרי, אינם בסיס ראוי למתחם. זו נקודה שכדאי לתקוף כשהיא מופיעה בגזר הדין.
- ערכאת הערעור מתערבת בעונש רק במקרים חריגים. במיוחד כשהמדינה מערערת על קולת העונש. לכן הטיעון בערכאה הראשונה הוא המקום העיקרי שבו העונש נקבע.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו התביעה ביקשה 20 עד 32 חודשי מאסר לשתי נשים שעבדו בבית בושת. משרדנו הביא לכך שבית המשפט קבע ש"שיקולי ההרתעה והגמול" ייסוגו מפני "שיקולי השיקום", וגזר עבודות שירות. לכתבה בפוסטה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.