התיישנות
התיישנות העבירה פירושה שלאחר שחלפה תקופה מסוימת מביצוע העבירה בלי שהוגש כתב אישום, אי אפשר עוד להעמיד לדין. התקופה תלויה בחומרת העבירה: שנה בעבירת חטא (הקלה ביותר), חמש שנים בעוון, עשר שנים בפשע, ועשרים שנה בעבירות שדינן מוות או מאסר עולם.
אין לבלבל בין התיישנות העבירה לבין "תקופת ההתיישנות" של רישום פלילי. זה מונח אחר, שעוסק באדם שכבר הורשע, ובשאלה אילו גופים רשאים לקבל מידע על ההרשעה. ההתיישנות של הרישום אינה מונעת העמדה לדין ואינה קשורה אליה.
מה חשוב לדעת
- פעולות חקירה "מאפסות" את השעון. כל פעולת חקירה, הגשת כתב אישום או הליך בבית המשפט מתחילים את מניין התקופה מחדש. לכן תיק "ישן" לא בהכרח התיישן.
- עבירות מין בקטינים. בעבירות מין מסוימות שבוצעו בקטינים, ובמיוחד במשפחה, המניין מתחיל מאוחר בהרבה, רק לאחר שהנפגע מגיע לבגרות, ולעיתים התקופה ארוכה במיוחד.
- השאלה העובדתית. תחולת ההתיישנות תלויה במועד שבו קרה האירוע. כשהמועד שנוי במחלוקת, ההכרעה בשאלת ההתיישנות תלויה באמון שבית המשפט נותן בגרסאות.
- טענה מקדמית. התיישנות היא אחת מטענות מקדמיות, ויש להעלות אותה בתחילת ההליך.
- שיהוי שלא הגיע להתיישנות. גם כשהעבירה לא התיישנה, חלוף זמן רב יכול לשמש בסיס להגנה מן הצדק או להקלה בעונש.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו, בעקבות בקשת משרדנו, קיצר נשיא המדינה את תקופת ההתיישנות של הרשעת מרשתנו וקבע שתסתיים ביום חתימת הכתב – ומאז המידע על ההרשעה אינו נמסר לרוב הגורמים. לעיון בהחלטה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.