חזקת החפות
חזקת החפות היא נקודת המוצא של כל ההליך הפלילי: אדם שנחשד או הואשם בעבירה נחשב חף מפשע, וכל עוד לא הוכחה אשמתו בהכרעת דין, אין להתייחס אליו כעבריין. מכאן נגזר שהמדינה, ולא הנאשם, היא שצריכה להוכיח את האשמה, ושעליה לעשות זאת ברמה הגבוהה ביותר שמכיר המשפט, מעבר לספק סביר.
החזקה אינה רק סיסמה לשלב המשפט. היא משפיעה על כל שלב: על ההחלטה אם לעצור חשוד, על התנאים שמוטלים עליו, על הדרך שבה רשויות אחרות (מעסיק, מוסד לימודים, לשכה מקצועית) רשאיות להתייחס אליו, ואפילו על הנימוקים שבית המשפט כותב בגזר הדין.
מה חשוב לדעת
- חזקת החפות לא נעלמת בשלב המעצר. גם כשבית המשפט עוצר נאשם עד תום ההליכים, הוא עושה זאת "חרף" חזקת החפות, ולכן הנטל להצדיק פגיעה בחירות כבד, והחלופות שפוגעות פחות נבחנות קודם.
- ניסוחים שסותרים את החזקה. לעיתים בית המשפט מתאר נתון לטובת הנאשם, למשל היעדר עבר פלילי, בניסוח שמרמז כאילו היו "הסתבכויות" שלא הוכחו. ניסוח כזה סותר את חזקת החפות, ויש מקום להצביע עליו בערעור.
- היפוך החזקה אחרי הרשעה. לאחר הרשעה החזקה מתהפכת: מי שהורשע ומבקש להציג בערעור ראיה חדשה נושא בנטל כבד בהרבה מזה שהיה עליו בערכאה הראשונה.
- גם לסגירת תיק יש משמעות. כשתיק נסגר בעילה של חוסר אשמה, הדבר משקף את חזקת החפות במלואה, ולכן יש חשיבות לעילת הסגירה שנרשמת.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו נאשם בעבירות מין הוחזק במעצר בשל החשש לפגיעה במצבן הנפשי של המתלוננות. בערר שהגיש משרדנו קבע בית המשפט העליון, בהחלטת שופט יחיד, ששיקול זה אינו יכול לבדו להצדיק מעצר של מי שחוסה בצל חזקת החפות, והורה על חלופה באיזוק אלקטרוני. לכתבה המלאה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.