כתב אישום

כתב אישום הוא המסמך שהתביעה מגישה לבית המשפט, ושבו היא מאשימה אדם בביצוע עבירה. עם הגשתו, מי שהיה עד אז חשוד הופך לנאשם, ומתחיל המשפט. בכתב האישום מפורטים העובדות שהתביעה מייחסת לנאשם, הוראות החוק שלטענתה הופרו ורשימת עדי התביעה.

כתב אישום אינו קביעה שהנאשם אשם. הוא טענה בלבד, והנאשם ממשיך ליהנות מחזקת החפות עד שבית המשפט יכריע אחרת. בעבירות מסוג עוון את כתב האישום מגישה בדרך כלל תביעה משטרתית, ובעבירות מסוג פשע בדרך כלל פרקליטות.

מה חשוב לדעת

• "דיות ראיות". התובע רשאי להגיש כתב אישום רק כשיש בידיו ראיות שמקימות סיכוי סביר להרשעה. ההחלטה צריכה להתקבל אחרי שהתובע בחן ושקל את מכלול הראיות, גם את אלה שפועלות לטובת החשוד. כתב אישום שהוגש בלי שנבחנה ראיה מרכזית שהייתה בהישג יד הוא נקודת תורפה של התביעה.
• שינויים בעמדת התביעה. כשהתביעה משנה את עמדתה בתוך זמן קצר, למשל מבקשת לשחרר חשוד ממעצר מחוסר ראיות ואחר כך מגישה נגדו כתב אישום, עולה השאלה מה השתנה. זו שאלה שההגנה צריכה לשאול.
• לפני ההגשה יש הזדמנות. בעבירות מסוג פשע זכאי החשוד, ברוב המקרים, לשימוע לפני ההחלטה. זו ההזדמנות הטובה ביותר למנוע את כתב האישום מלכתחילה.
• גם אחרי ההגשה זה לא סוף פסוק. אפשר לתקוף את כתב האישום בטענות מקדמיות, לנהל משא ומתן להסדר טיעון או לבקש ביטול כתב אישום.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.