עוון
בקצרה: עבירה בדרגת חומרה בינונית – שעונשה המרבי אינו עולה על שלוש שנות מאסר.
עוון הוא עבירה שהעונש המרבי שלה הוא מאסר של עד שלוש שנים (ומעל הרף של עבירת חטא, הקלה ביותר). עבירות נפוצות רבות הן עוונות: תקיפה סתם, איומים, החזקת סם לצריכה עצמית, הסגת גבול ועוד. ההתיישנות של עוון היא חמש שנים, והחוק אינו מחייב לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום, אף שהתביעה רשאית לעשות זאת.
מה חשוב לדעת
- עונש מתון יותר. במרבית העוונות מדיניות הענישה מאפשרת לסיים בלי מאסר מאחורי סורג ובריח, למשל בעבודות שירות, בשל"צ, ואף באי-הרשעה.
- שיקול לטובת ההגנה. כשמדובר בעוון, האינטרס הציבורי בהרשעה נמוך יותר. לכך יש משקל, למשל, כשבית המשפט שוקל אם לפסול ראיה שהושגה שלא כדין, או אם לקבל טענת הגנה מן הצדק.
מהתיקים שלנו
ראו לדוגמה מקרה שבו שוטר לשעבר, שהפך לעורך דין, הואשם שהעביר מידע מהמסוף המשטרתי. משרדנו השיג הסדר שבו יורשע בעבירה שהיא "עוון בלבד", כך שההרשעה לא תחייב את הדחתו מלשכת עורכי הדין. לכתבה המלאה ›
צריכים ייעוץ בהליך פלילי?
לייעוץ עם עו"ד מור עטיה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ.
המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.