טענות מקדמיות

טענות מקדמיות הן טענות שאינן עוסקות בשאלה אם הנאשם ביצע את המעשה, אלא בשאלה אם בכלל אפשר או ראוי לנהל נגדו את המשפט. החוק מונה אותן, וביניהן:

• חוסר סמכות של בית המשפט.
• פגם או פסול בכתב האישום.
• עובדות שאינן מהוות עבירה.
• טענה שהנאשם כבר זוכה או הורשע באותו מעשה (ראו סיכון כפול).
• התיישנות.
• חסינות.
• חנינה.
• הגנה מן הצדק, ובכללה אכיפה בררנית.

את הטענות מעלים בדרך כלל אחרי הקראה, וכחלק מהתשובה לאישום או לפניה. חלקן אפשר להעלות גם בשלב מאוחר יותר, ברשות בית המשפט.

מה חשוב לדעת

• מנומקות ובכתב. טענה מקדמית טובה מוגשת בכתב, עם פירוט עובדתי ותשתית ראייתית, ולא כהצהרה כללית בדיון.
• לדרוש הכרעה במועד. בית המשפט רשאי לדחות את ההכרעה בטענה עד סוף המשפט. אבל כשנטען שעובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה, יש טעם רב לדרוש הכרעה מוקדמת, ולא לנהל משפט שלם על אישום שאין לו בסיס.
• ייתכן שצריך חומר. כדי לבסס טענת אכיפה בררנית, למשל, לעיתים צריך לבקש מבית המשפט שיורה לתביעה להעביר נתונים על תיקים דומים.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.