עבירה

עבירה היא התנהגות שהחוק הגדיר כאסורה וקבע לה עונש. לכל עבירה יש "מתכון" שמורכב משני חלקים: יסוד עובדתי (Actus Reus), כלומר מה האדם עשה (או לא עשה) ובאילו נסיבות, ויסוד נפשי (Mens Rea), כלומר מה ידע ומה רצה בשעת המעשה. כדי להרשיע, התביעה צריכה להוכיח כל אחד מהרכיבים, ובהיעדר אחד מהם אין עבירה, גם אם המעשה עצמו נראה פסול.

עבירות מסווגות לפי חומרת העונש המרבי שנקבע להן: פשע, עוון וחטא. הסיווג אינו עניין טכני בלבד: הוא קובע את התיישנות העבירה, את הערכאה שתדון בתיק, ואת השאלה אם החשוד זכאי לשימוע לפני הגשת כתב אישום.

מה חשוב לדעת

• העבירה צריכה להתאים לעובדות. לעיתים התביעה מייחסת עבירה חמורה, שרכיביה אינם מתקיימים, כשעבירה קלה יותר משקפת את מה שקרה בפועל. חלק ניכר מעבודת ההגנה הוא להראות את הפער הזה, ולעיתים גם להגיע לתיקון כתב אישום.
• ריבוי עבירות על אותו מעשה. מעשה אחד יכול להקים כמה עבירות, אבל אדם לא ייענש פעמיים על אותו מעשה. הדבר חשוב בשלב העונש.
• צדדים לעבירה. אדם יכול לשאת באחריות לעבירה גם אם לא ביצע אותה בעצמו, כביצוע בצוותא, שידול או סיוע. ההבחנה בין התפקידים משפיעה מאוד על העונש.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.