ביטול כתב אישום

ביטול כתב אישום משמעותו שהמשפט נגמר בלי שבית המשפט הכריע אם הנאשם ביצע את העבירה. יש לכך כמה דרכים. הנפוצה היא טענות מקדמיות שהנאשם מעלה בפתח המשפט, למשל פגם בכתב האישום, התיישנות, עובדות שאינן מהוות עבירה או הגנה מן הצדק. דרכים אחרות: התובע עצמו חוזר בו (ראו חזרה מאישום), או שהיועץ המשפטי לממשלה מורה על עיכוב הליכים.

ביטול כזה הוא לעיתים ההישג הגדול ביותר של ההגנה, כי הוא חוסך את המשפט כולו. מנגד, בדרך כלל הוא אינו "מעשה בית דין" כמו זיכוי, ובתנאים מסוימים אפשר להגיש את כתב האישום מחדש.

מה חשוב לדעת

• ביטול אינו זיכוי. כשכתב האישום מבוטל לפני שנשמעו ראיות, אין קביעה פוזיטיבית בדבר החפות. להבחנה הזו יש משמעות, למשל, כשמבקשים אחר כך מהמדינה פיצוי או החזר הוצאות.
• הגנה מן הצדק. כשיש פגם חמור בדרך שבה נחקר התיק או בהחלטה להעמיד לדין, כמו אכיפה בררנית או מחדלי חקירה קשים, אפשר לבקש לבטל את כתב האישום כבר בפתח ההליך. גם כשבית המשפט לא מבטל, הטענה ממשיכה ללוות את התיק ועשויה להשפיע על הערכת הראיות ועל העונש.
• כדאי לעלות מוקדם. טענה שעובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה כלל צריכה להיטען ולהיות מוכרעת בשלב המקדמי, ולא להמתין להכרעת דין.

המידע במילון הוא הסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.